מונטנגרו,ארץ קטנה ישנה וחדשה , ממש תינוקת , אבל עם שפם..

רק ב – 2006 הכריזה על עצמאותה, האחרונה בגוש המדינות שהיוו את יוגוסלביה עד שנות ה- 90 .

שטחה כמחצית משטחה של ישראל והיא מונה כ 650,000 איש והיא גובלת בקרואטיה במערב , בוסניה בצפון-מערב ,סרביה מצפון מזרח וקוסובו ואלבניה ממזרח. ההסטוריה של מונטנגרו ושל הבלקן מרתקת בעיניי , אך יותר מכך מעניין הפסיפס של האנשים (75% נוצרים אורתודוכסים , 18% מוסלמים שחיים ליד בגבול האלבני ו 3.5% קתולים ), הטבע והנופים .

המשכורת הממוצעת היא כ- 400 יורו לחודש ובסכום של כ -15 יורו ניתן לאכול ארוחה מצויינת!

והחשוב מכל – החל מחודש אפריל ועד אחרי החגים חברת ישראייר מפעילה ארבע טיסות ישירות בשבוע , מה שמאפשר בחירה גמישה של תאריכי הנסיעה , טיסה קצרצרה של כשעתיים וחצי ומחירים נוחים , אם לא מתעקשים לטוס בשיא העונה .

מונטנגרו למשפחות 

נסענו לבדוק את מונטנגרו כיעד למשפחות אוהבות טבע וחזרנו נפעמים . בשטח כל כך קטן מצאנו הרים , אגמים , נחלים , חוות כפריות , מאכלים מסורתיים , מזג אויר נפלא , ערים עתיקות ושלווה גדולה . כמעט לא שומעים על מונטנגרו – ארץ שלווה ובטוחה , שמרכזת מאמציה בפיתוח התיירות , הספורט ובשמירה על משאביה היפים.

מרבית התיירות מתרכזת בחופים , שהם אמנם יפים ונעימים , אך גולת הכותרת לטעמינו הם ההרים ושמורות הטבע !

חוויות מהשטח 

פצחנו בטרק רגלי יפהפה בקניון המרטביצה , מסלול שמתאים גם עם ילדים קטנים וחובבי הליכה . בדרך פגשנו משפחת רועי צאן שהיו עסוקים בקטיף תפוחים וכבדו אותנו בלבביות . כל נסיונותינו לשלם – עלו בתוהו.

הגענו לנחל הכחול – ירוק – טורקיז מהמם ולפינה מיוחדת הנקראת פינת המשאלות , שבה לכל הזורק אבן, הזכות להביע משאלה ונחשו מה עשיתי ? הבעתי שתיים …

שותפי המקומיים דאגו לנו לכל – מדריכים טובים , מקומות לינה מיוחדים , מפגשים מרתקים והרבה אקשן ….

בלילה השני ישנו בחווה של מישקה . לא יאומן – ממש חזרה לתקופה אחרת . חווה חקלאית ובה עיזים , תרנגולי הודו בנוף פסטוראלי ושלווה ענקית . הגענו כאשר המארחת בדיוק בישלה ריבת שזיפים מדהימה על הכיריים ומשקה מידי פעם מוסיף גזיר עץ אל תוך המגירה שמתחת לכיריים ואנחנו מתחממים ונמסים אט אט . התקשורת היתה קצת מצחיקה כי המארחים לא דוברים אנגלית…

וכמובן אין טיול ללא רפטינג , אני מתה על זה . ניקולה בחר לנו מסלול יפהפה , על הגבול עם בוסניה  

    

החופים של מונטנגרו יפים , אך רצועת החוף אינה ארוכה במיוחד , לכן בקיץ יש להקפיד על בחירת המקום , אם רוצים להוסיף מספר ימים ליד הים . לא אהבתי את בודווה – שנראתה לי המונית מידי וצפופה . נכבשה ע"י תיירות ההמונים והחבילות …

את קוטור אהבנו מאד , עיר עתיקה ומתוקה , עם חומות , כיכרות , מסעדות וטיילת פסטוראלית . גם היא עשוייה להיות צפופה בשיא הקיץ בשל אוניות הקרוז העוגנות בנמלה , אך אם "זזים קצת הצידה " ניתן למצוא שלווה וליהנות ממנעמי העיר המיוחדת הזו.

אוכל אורגאני מאד נפוץ בגלל שהחוות קטנות והחוואים מייצרים כפי צרכיהם ומעט עודף עובר לשוק המקומי. תוכלו לקנות גבינות מקומיות , דבש מקומי , חלב , תאנים , זיתים מעולים , יין טוב ,תפוחי עץ ותפוחי אדמה . מה כבר אפשר לצפות מתפוח אדמה ? אך טעימים שכאלו לא טעמתי מעולם. ניקולה הסביר לי שההרכב היחודי של האדמה והמינרלים שבה , השמש והאויר הטוב גרמו לתוצרת המופלאה הזו. סבתו בת ה- 90 שותה כל בוקר כוס ראקי , כל צהריים יין אדום והיא צלולה ובריאה ושמחה בחלקה .

     פירות , שמן זית ותאנים אורגאניות לצד הדרך